משברים פוליטיים, גיאופוליטיים, ביטחוניים, חברתיים וכלכליים מלווים את המציאות העולמית בשנים האחרונות. אולם מעל כולם ניצב משבר חוצה גבולות, יבשות וימים - משבר האקלים, המוגדר על ידי מדינות העולם ומנהיגיהן כאיום המוחשי המודרני על האנושות כולה. משבר זה נובע מהאצת התחממות כדור הארץ ומעודף הרסני של גזי חממה הנפלטים לאטמוספירה.

משבר הקורונה לא היה רק אירוע בריאותי. הוא היה אירוע מכונן ששיבש שגרות, חשף פערים מערכתיים והעמיד במבחן את יכולתן של מדינות, ארגונים ועסקים להתמודד עם מציאות משתנה במהירות. מעבר להתמודדות המיידית עם התחלואה, המשבר הציף שאלות עמוקות יותר הנוגעות לאופן שבו אנו מנהלים סיכונים, שומרים על רציפות תפקודית ומתייחסים לתשתיות היומיומיות שמאפשרות חיים תקינים.

בשנים האחרונות התחדדה ההבנה כי ניקיון אינו פעולה שולית או תפעולית בלבד, אלא מרכיב יסוד בבריאות הציבור, בביטחון האישי וביכולת של המשק להמשיך ולתפקד. משברים בריאותיים רחבי היקף, ובראשם מגפת הקורונה, חשפו פער עמוק בין השיח הציבורי על היגיינה לבין המציאות בשטח.

התפשטות נגיף הקורונה הציבה את סוגיית הניקיון במרכז השיח הציבורי והמקצועי. מעבר להנחיות כלליות של ריחוק חברתי והיגיינה אישית, התחדדה ההבנה כי לניקיון תפקיד מהותי במניעת הדבקה ובהגנה על בריאות הציבור, במיוחד במרחבים משותפים ובמקומות עבודה.

ענף הניקיון עובר בעשור הנוכחי שינוי מהותי. מה שנתפס לאורך שנים כתחום תפעולי ושולי, הפך לשירות קיומי חיוני, המשפיע ישירות על בריאות הציבור, על רציפות תפקודית של ארגונים ועל חוסנה של הכלכלה. העשור שהחל ב-2020 מציב בפני חברות הניקיון מציאות חדשה, מורכבת ודורשת חשיבה אחרת.

בשנים האחרונות המושג קיימות הפך לנפוץ בשיח הציבורי והעסקי. עבור חלק מהארגונים הוא נתפס כטרנד, עבור אחרים כהצהרה ערכית. עבור טווס, קיימות היא צורך מעשי, ניהולי ועסקי, הנובע מהמציאות שבה אנו פועלים ומהאחריות שלנו כלפי העובדים, הלקוחות והמרחב הציבורי.

ארבעה חודשים לאחר הופעתה של מגפת הקורונה, נדמה היה כי ישראל הצליחה לשלוט בגל הראשון. אולם עם החזרה לשגרה התברר כי חלה החמרה משמעותית ברמת התחלואה, והיקף ההידבקויות הגיע לאלפי נדבקים מדי יום.

<BR> 
שלושת הציוויים שהפכו לסיסמת התקופה – עטיית מסכה, ריחוק חברתי והיגיינה נשחקו, ולדעת גורמים מקצועיים אינם מספקים מענה מלא לעצירת התפשטות המגפה. בהקשר זה עולה הצורך לדייק את אחד הציוויים המרכזיים: לא עוד “היגיינה” כללית, אלא ניקיון וחיטוי שיטתי ומוגבר במקומות העבודה ובמרחב הציבורי.

בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי משבר האקלים אינו שיח תאורטי, אלא מציאות שמשפיעה כבר היום על חיינו, על בריאות הציבור ועל היציבות החברתית והכלכלית. כחברה המובילה שירותי ניקיון בקנה מידה ארצי, טווס רואה בקיימות חלק בלתי נפרד מאחריותה הארגונית ומחויבת לתרגם ערכים לעשייה בשטח.

טווס ממשיכה להציב סטנדרט חדש בענף הניקיון בישראל וזוכה במקום הראשון במדד החדשנות הארצי לשנת 2025. מהטמעת חומרים אקולוגיים ועד שילוב רובוטיקה ובינה מלאכותית בשטח, כך נראית מהפכה שמתחילה מהעובדים ומגיעה ללקוחות.

ההיסטוריה של עולם הניקיון מלווה את האנושות מאז ימי קדם – מהמים הקדמוניים, דרך חוקים מקראיים, ועד למאבקים במגפות. גם כיום, מחקרים עכשוויים בבתי חולים מדגישים את הקשר הישיר בין רמת הניקיון לבריאות הציבור.

היעדר מדיניות משפטית וסינרגיה שלטונית יצרו מציאות כאוטית ופוגענית סביב העסקת מבקשי מקלט – מצב שמזין הון פוליטי וחברתי על גבם.

מוסדות חינוך והשכלה גבוהה זקוקים לשגרת ניקיון קבועה, מקצועית וזמינה כדי לשמור על סביבת לימודים נעימה ובטוחה. חברות ניקיון מספקות פתרונות מקיפים – מכוח אדם חלופי ועד ציוד וחומרים מתקדמים.

גופים רשתיים – כמו חנויות, מסעדות, משרדים ומפעלים – זקוקים לשירותי ניקיון מקצועיים, אמינים וזמינים לאורך כל השנה. חברה מתאימה צריכה להחזיק ציוד מתקדם, מערך עובדים איכותי וניהול מקצועי שמבטיח רמה גבוהה של ניקיון ותפקוד גם בזמני לחץ.

שירותי ניקיון במיקור חוץ חוסכים משאבים, מבטיחים רמה מקצועית גבוהה ומאפשרים לארגון להתמקד בליבת פעילותו.

עו"ד אילן שמעוני מסביר איך רגולציה והסכמים קיבוציים שינו מהיסוד את ענף הניקיון בישראל – ולמה מיקור חוץ יכול להיות דווקא הדרך לשמור על זכויות העובדים.